הכרעת דין בתיק חע"מ 1-08

בפתח הכרעת הדין אני מודיע, כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, על זיכויים של הנאשמים מהעבירה שיוחסה להם בכתב האישום.

1. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של עיסוק בעסק הטעון רישיון בניגוד להוראות סעיפים 4, 14 ו- 15 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968 (להלן - חוק רישוי עסקים) ובהתאם לפריט 10.14 לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה - 1995 (להלן - צו רישוי עסקים). בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 6.12.07, הפעילו הנאשמים " עסק מסוג מגרש לאחסון גרוטאות מתכת".

2. בישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 16.6.09 נטען על-ידי ב"כ הנאשמים כי " כתב האישום מפנה לפריט 10.14 ולטעמנו יש להפנות לתת הפריט שלו על מנת שנדע מה האישום המדויק". בהתאם לכך, ביום 29.8.09 הוגש כתב אישום מתוקן במסגרתו חידדה המאשימה כי העסק הנדון טעון רישיון בהתאם לפריט 10.14 תת פריט ה' לתוספת לצו.

3. בתשובה לכתב האישום, נטען ע"י ב"כ הנאשמים, עו"ד גיא סגלוביץ', כי עסק של אחסון גרוטאות אינו טעון רישוי בהתאם להוראות החוק וכי גורמים בעירייה אף הודיעו לנאשמים כי העסק שהפעילו אינו טעון רישוי. בנסיבות אלה, נטען כי הגשת כתב האישום הינה בבחינת הפרתה של הבטחה מנהלית. עוד נטען כי קיימים טעמים המחייבים ביטול כתב האישום בשל הגנה מן הצדק ובכלל זה טענות של אפליה והתעמרות.

4. מטעם המאשימה העיד חיים כהן, מפקח רישוי עסקים בעיריית רמת-גן (להלן - המפקח כהן) והוגשו, בהסכמה, תמונות שצולמו על-ידי המפקח טל שיף. מטעם ההגנה העידו הנאשמים; ישראל זינגר, חבר מועצת עיריית רמת-גן, שטיפל בפניית הנאשמים בקשר לתלונתם כי הם מופלים לרעה לעומת עסק אחר (להלן - זינגר) ועו"ד שי רוסיאנסקי, שטיפל  בחלק מענייניו של הנאשם 1 בעת שפתח העסק הנדון (להלן - עו"ד רוסיאנסקי). בתום פרשת ההגנה, העיד משה גריידי, מנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית רמת-גן, כעד הזמה מטעם המאשימה (להלן - גריידי).

5. בפתח הדברים, יצוין כי אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנאשמים לפיה לא הוכח כל קשר של הנאשם 2 לעסק הנדון. חומר הראיות שהוצג ועדותם של הנאשמים בבית המשפט קושרים את שני הנאשמים לעסק הנדון ולא מצאתי שיש מקום לערוך הבחנה ביניהם. אמנם נאשם 1 הוא שהפעיל את העסק, אולם תרומתו של נאשם 2, שהינו המחזיק של השטח, ניכרת בכל שלב. די בהקשר זה להפנות לעדותו של הנאשם 2 בבית המשפט, במסגרתה הודה הנאשם 2 במעורבותו בהפעלת העסק הנדון ולבקשה לקבלת רישיון עסק שהוגשה על-ידו בשנת 2009 (ת/5 א' ו-ב').

6. לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, הובהר כי המחלוקת הטעונה הכרעה מתייחסת לשלושה היבטים, כדלקמן: (א) האם עסק לאחסון גרוטאות טעון רישיון בהתאם לפריט 10.14 ה' לתוספת לצו?; (ב) האם גורמים ברשות אמרו לנאשמים כי מדובר בעסק שאינו טעון רישיון? (ג) האם עלה בידי הנאשמים להוכיח כי הגשת כתב האישום הינה בבחינת אכיפה בררנית או רדיפה אישית המקימה הגנה מן הצדק.

(א)      האם עסק לאחסון גרוטאות טעון רישיון בהתאם לפריט 10.14 ה' לתוספת לצו?

7. סעיף 1 לחוק רישוי עסקים קובע:

                        "(א) שר הפנים רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם, כדי להבטיח בהם מטרות אלה או מקצתן:

                                                (1)          איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים;

                                                (2)           מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות;

                                                (3)          בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו;

                                                (4)          מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחמרי הדברה, בדשנים או בתרופות;

                                                (5)   בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים;

                                                (6)   קיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה ולשירותי כבאות".

8. בהתאם לסעיף 1 לחוק רישוי עסקים, קבע שר הפנים, במסגרת צו רישוי עסקים ובהתייעצות עם השרים לאיכות הסביבה, המשטרה, העבודה והרווחה, החקלאות והבריאות, את סוגי העסקים הטעונים רישוי ואלה פורטו בתוספת לצו.

9. קבוצה 10 לתוספת לצו מתייחסת לתעשייה, מלאכה, כימיה ומחצבים, פריט 10.14 לצו מתאר את העסקים טעוני הרישוי ותתי הפריטים (א' - ו') מתייחסים לפעילות של אותו עסק. רק פעילות מהסוג המתואר בתת הפריט הינה כזו הטעונה רישוי. כפי שניתן לראות להלן, בטור ג', בצד כל אחד מהעסקים, מצוינות מטרות הרישוי שחובת הרישוי נועדה להשיג, וזאת בהתאם לתוכנו של סעיף 1 לחוק רישוי העסקים.